רש"י על נדרים ל״ט ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ל״ט ב:י״ג
13 דָּרֵשׁ רָבָא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב ״שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה״. שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ בִּזְבוּל מַאי בָּעֲיָין? וְהָא בְּרָקִיעַ קְבִיעִי! מְלַמֵּד שֶׁעָלוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ מֵרָקִיעַ לִזְבוּל, וְאָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה דִּין לְבֶן עַמְרָם — אָנוּ מְאִירִים, וְאִם לָאו — אֵין אָנוּ מְאִירִין.
פירוש רש"י על נדרים ל״ט ב:י״ג
13 והא ברקיע קביעי - למטה מזבול כדאמרי' במסכת חגיגה דף יב::
14 אם אתה עושה דין לבן עמרם - מקרח ועדתו: