רש"י על נדרים ל״ט א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ל״ט א:ד׳
4 מֵיתִיבִי: חָלָה הוּא — נִכְנָס לְבַקְּרוֹ, חָלָה בְּנוֹ — שׁוֹאֲלוֹ בַּשּׁוּק. בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא דְּאָמַר בְּשֶׁנִּכְסֵי חוֹלֶה אֲסוּרִין עַל הַמְבַקֵּר, וּכְגוֹן דְּלָא אַדְּרֵיהּ מִן חַיּוּתֵיהּ — שַׁפִּיר.
פירוש רש"י על נדרים ל״ט א:ד׳
4 חלה הוא - המדיר מותר לבקרו:
5 חלה בנו - מודר שואלו בשוק על עסקי בנו:
6 היינו דשני בין הוא לבנו - דאילו בשחלה הוא מותר ליכנס לשם דהא לא אדריה מן חיותיה אבל כשחלה בנו אינו נכנס לבקרו דהא ליכא חיותא דמדיר: