רש"י על נדרים ל״ח ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ל״ח ב:ב׳
2 גְּמָ׳ אָמַר רַב יִצְחָק בַּר חֲנַנְיָה אָמַר רַב הוּנָא: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ — מוּתָּר לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ. הָוֵי בַּהּ רַבִּי זֵירָא: בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּשֶׁנִּכְסֵי אֲבִי כַלָּה אֲסוּרִין עַל הֶחָתָן, הֲרֵי מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה לְשַׁמְּשׁוֹ!
פירוש רש"י על נדרים ל״ח ב:ב׳
2 גמ' על החתן - שהחתן הוי מודר:
3 הרי מוסר לו שפחה לשמשו - ואמאי מותר: