רש"י על נדרים ל״ג א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ל״ג א:ג׳
3 אָמַר רַב פָּפָּא: שַׂק לְהָבִיא פֵּירוֹת, וַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלָיו פֵּירוֹת, וַאֲפִילּוּ צַנָּא בְּעָלְמָא, הֲנָאָה הַמְּבִיאָה לִידֵי מַאֲכָל הוּא. בָּעֵי רַב פָּפָּא: סוּס לִרְכּוֹב עָלָיו וְטַבַּעַת לֵירָאוֹת בָּהּ, מַהוּ? מִיפְסַק וּמֵיזַל בְּאַרְעֵיהּ, מַאי?
פירוש רש"י על נדרים ל״ג א:ג׳
3 אפי' שק וכו' ואפי' צנא בעלמא - של מדיר אסור למודר ליתן בה פירות דהנאה המביאה לידי מאכל הוא ואסור:
4 סוס לרכוב עליו - לילך לבית המשתה:
5 או טבעת ליראות בה - בבית המשתה כדי שינהגו בו כבוד והיינו הנאה:
6 מיפסק ומיזל בארעיה - שהולך דרך קרקעו לבית המשתה ומקצר דרכו:
7 מהו - מי הוי הנאה המביאה לידי מאכל בכל הני או לא: