רש"י על נדרים ל״א א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים ל״א א:י״ב
12 אִם כֵּן אֵימָא רֵישָׁא: לוֹקֵחַ בְּיוֹתֵר. וְעוֹד, אֵימָא סֵיפָא: ״שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶהֱנִין לִי״ — לוֹקֵחַ בְּפָחוֹת וּמוֹכֵר בְּיוֹתֵר. וְאִי בִּזְבִינָא דִּרְמֵי עַל אַפֵּיהּ — אֲפִילּוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה!
פירוש רש"י על נדרים ל״א א:י״ב
12 אימא רישא - דההיא לוקח ביותר ודייקינן מינה הכי נמי אבל שוה בשוה לא אינו לוקח אלמא הנאת לוקח הוי דאי הנאת מוכר אפילו שוה בשוה נמי הנאת מוכר היא ולא הנאת לוקח ובהכי יכול ליקח מהן דאכתי לית ליה הנאה בהנהו זביני:
13 ועוד אימא סיפא קונם שישראל נהנין לי - כלומר שלא יהו ישראל נהנין לי ממני לוקח . בפחות ומוכר ביתר אבל שוה בשוה לא:
14 ואי בזבינא דרמי על אפיה אפילו שוה בשוה - נמי יהא יכול למכור דהא הנאת המוכר ולא הנאת לוקח היא: