רש"י על נדרים כ״ח א:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים כ״ח א:י״ד
14 מַתְנִי׳ ״הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קׇרְבָּן אִם אֵינָן נִקְצָצוֹת״, ״טַלִּית זוֹ קׇרְבָּן אִם אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת״ — יֵשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן. ״הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קׇרְבָּן עַד שֶׁיִּקָּצְצוּ״, ״טַלִּית זוֹ קׇרְבָּן עַד שֶׁתִּשָּׂרֵף״ —
פירוש רש"י על נדרים כ״ח א:י״ד
14 מתני' אמר הרי נטיעות האלו קרבן - כלומר שיהו הקדש:
15 אם אינן נקצצות - היום מוקי לה בגמרא ועבר היום ולא נקצצו ולא נשרף הטלית הרי הן הקדש ויש להן פדיון והדמים יכנסו להקדש והם יצאו לחולין:
16 אבל אם אמר הרי הנטיעות האלו קרבן עדי שיקצצו אין להם פדיון - לעולם כל זמן שלא נקצצו ואין יוצאין לחולין אלא קדושות הן שהן בקדושת הגוף לעולם ואין להם תקנה עולמית שאפילו פדאן חוזרות וקדושות דכיון דאמר עד שיקצצו אין להם פדיון לעולם כל זמן שלא נקצצו משמע דלעולם יהיו קרבן עד שיקצצו: