רש"י על נזיר ז׳ ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נזיר ז׳ ב:ו׳
6 וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ ״חוּץ מֵאֵלּוּ״ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ.
פירוש רש"י על נזיר ז׳ ב:ו׳
6 וחכמים אומרים אינו צריך ליקח לו דרך - דאמרינן כשם ששייר את הבור ואת הדות לעצמו כך שייר לו דרך:
7 בזמן שאמר לו - מוכר בפירוש חוץ מאלו בור ודות כיון דאמר לישנא יתירא דהא אפילו לא אמר חוץ לא הוו מכורין להכי אמר חוץ לשייר לו את הדרך: