רש"י על נזיר ס״ה ב:ט׳

9 משנזקק לזיבה - שכבר ראה ראיה שוב אין בודקין אותו:

10 שרגלים לדבר - שלא בא מחמת אונסו אלא מחמת זיבה ממש:

11 אונסו וספיקו ושכבת זרעו - הכל טמאים מחמת זיבה דאי אפשר להם בלא צחצוחי זיבה: