רש"י על נזיר נ״א ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נזיר נ״א ב:ז׳
7 הֵיכִי דָּמֵי — דְּאַרְקִיב חַד אֵבֶר, דִּכְווֹתֵיהּ גַּבֵּי מֵת: אֲפִילּוּ חַד אֵבֶר אִיכָּא רָקָב! מִי קָתָנֵי הָא מֵת? הָא קָא מַשְׁמַע לַן: שׁוּם מֵת — יֵשׁ לוֹ רָקָב, שׁוּם חַי — אֵין לוֹ רָקָב.
פירוש רש"י על נזיר נ״א ב:ז׳
7 כי מטמא היכא דהרקיב כולו כשהוא מת - והאי כשהוא חי הרקיב מקצתו ואין לו תורת רקב:
8 מי קתני הא דכוותיה במת - אלא לעולם לא קשיא והא קמ"ל דשום מת יש לו רקב כשהוא שלם ולא כשהוא חסר:
9 ושום חי אין לו רקב - דאי אירקיב כוליה ה"ל מת ולא חי ואי אירקיב חד אבר השתא י"ל במת אין לו תורת רקב בחי לא כ"ש: