רש"י על נזיר ד׳ א:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נזיר ד׳ ע״א:י״ד רש"י על נזיר ד׳ ע״ב:ד׳ »

15 גְּמָ׳ נְזִיר עוֹלָם מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ? חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: הָאוֹמֵר ״הֲרֵינִי נְזִיר עוֹלָם״ — הֲרֵי זֶה נָזִיר. מָה בֵּין נְזִיר עוֹלָם לִנְזִיר שִׁמְשׁוֹן? נְזִיר עוֹלָם, הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ — מֵיקֵל בְּתַעַר, וּמֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת, וְאִם נִטְמָא — מֵבִיא קׇרְבַּן טוּמְאָה. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן, הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ — אֵינוֹ מֵיקֵל בְּתַעַר,

פירוש רש"י על נזיר ד׳ א:ט״ו

15 הריני נזיר עולם הרי זה נזיר - כל ימי חייו דכי אמר הריני נזיר עולם משמע דנזירות קבל עליו עד עולם לפיכך כיון שהגיע לל' יום שיש לו כובד שיער מיקל בתער ומגלח כל ל' ול':

16 ומביא - לכל תגלחת ותגלחת ג' בהמות חטאת ועולה ושלמים כמו שנאמר בענין:

17 ואם נטמא מביא קרבן טומאה - כבש בן שנתו לאשם ושתי תורים או שני בני יונה אבל המקבל עליו נזירות שמשון הרי זה נזיר עולם ולעולם אינו מיקל בתער:

« רש"י על נזיר ד׳ ע״א:י״ד רש"י על נזיר ד׳ ע״ב:ד׳ »