רש"י על נזיר מ״ח ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נזיר מ״ח ב:י׳
10 ״לְאָחִיו״ — שֶׁאִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל וְהוּא נָזִיר, לְאָחִיו אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. ״לְאַחוֹתוֹ״, כִּדְתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ כּוּ׳.
פירוש רש"י על נזיר מ״ח ב:י׳
10 ולאחיו מה ת"ל שאם היה כ"ג ונזיר כו' - דסד"א היכא דלא הוה ליה אלא נזיר או כהן ליטמא למת מצוה אבל היכא דהוה נזיר וכ"ג דאית ביה תרי אימא לא קמ"ל:
11 ולאחותו לכדתניא הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו כו':