רש"י על נזיר ל״ט ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נזיר ל״ט ב:ז׳
7 תַּנְיָא אִידַּךְ: ״תַּעַר״, אֵין לִי אֶלָּא תַּעַר. תָּלַשׁ, מֵירַט, סִיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא, מִנַּיִן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ״. וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כֹּל דָּבָר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״תַּעַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ״?
פירוש רש"י על נזיר ל״ט ב:ז׳
7 תלש מירט סיפסף כל שהוא מנין ת"ל לא יעבור על ראשו - לרבות המעבירין:
8 ומאחר שסופינו לרבות כל דבר - המעביר כדכתיב לא יעבור מה ת"ל תער: