רש"י על נזיר כ״ח ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נזיר כ״ח ע״א:י״ב רש"י על נזיר כ״ח ע״ב:ב׳ »

1 תַּנָּא דִידַן סָבַר: כֵּיוָן דְּאִיזְדְּרִיק עֲלַהּ דָּם, לְאַלְתַּר שַׁרְיָא בְּחַמְרָא, וְהָא לֵית לַהּ נִיוּוּל. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: אֲפִילּוּ אִישְׁתְּחִיטַת בְּהֵמָה — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר, מִשּׁוּם הֶפְסֵד קָדָשִׁים.

פירוש רש"י על נזיר כ״ח ב:א׳

1 ולתנא דידן - כיון דאיזדריק עלה אחד מן הדמים לאלתר אשתריא בחמרא ולית לה ניוול וכיון דלית לה ניוול אינו יכול לומר אי אפשי באשה מנוולת:

2 אינו יכול להפר משום בזיון קדשים - דהואיל ואין הבעלים מתכפרים בו אין הבשר נאכל:

« רש"י על נזיר כ״ח ע״א:י״ב רש"י על נזיר כ״ח ע״ב:ב׳ »