רש"י על נזיר כ״ג ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נזיר כ״ג ע״ב:ז׳ רש"י על נזיר כ״ג ע״ב:י׳ »

1 נזיר פתח ↗

שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב וְעַד רָע״. בִּשְׁלָמָא רַע — שַׁפִּיר, אֶלָּא טוֹב אַמַּאי לָא? אֶלָּא, לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: טוֹבָתוֹ — רָעָה הִיא. שְׁמַע מִינַּהּ.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרוש על התורה פתח ↗

486 כמו שאמרו חכמים נזיר כג: "כתיב שופטים ה, כד 'תבורך מנשים יעל אשת חבר הקני מנשים באהל תבורך'... אמר רבי יוחנן, שבע בעילות בעל אותו רשע באותה שעה... והא קא מתהניא מבעילה דיליה, אמר רבי יוחנן כל טובתן של רשעים אינה אלא רעה אצל צדיקים, שנאמר בראשית לא, כט 'השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע'. בשלמא רע, שפיר. אלא טוב, אמאי לא. אלא לאו שמע מינה טובתו רעה היא, שמע מינה", ופירש רש"י שם "גבי יעל אשת חבר מאי רעה איכא גבה, דהטיל בה אותו רשע זוהמא". ורש"י יבמות קג: כתב: "רעה היא - ששונאים הרשעים, וקצה נפש הצדיק בהנאתן, הלכך לאו הנאה היא". הרי במה שהרשעים בוחרים, הצדיקים מואסים. ובאור חדש פ"א שפ: כתב: "שני הפכים צדיק ורשע... והם הפכים גמורים. ובודאי מה שחביב על זה, אינו חביב לאחר... באשר הם מחולקים; כי הרשע חפץ לשתות יין שיהיה בשמחה, ולאכול כל אשר תאב, אף מאכל אסור. והצדיק אינו רוצה בשמחה, כי 'שמחה מה זאת עושה' קהלת ב, ב, ולכך אינו רוצה ברבוי יין". וכן נאמר על רשעים תהלים נב, ה-ו "אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה, אהבת כל דברי בלע לשון מרמה". ואילו על צדיקים נאמר תהלים צז, י "אוהבי ה' שנאו רע". וכן נאמר במדבר יד, לא "וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אותם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה". הרי הקב"ה מראה לדור המרגלים שבניהם יהיו הפכים להם; דור המרגלים מאסו בארץ ישראל, ואילו בניהם יבחרו "וידעו" בארץ ישראל. נמצא שכשם שהמתנגד בוחר בדבר שזולתו מאס בו, כן הוא לאידך גיסא; הבוחר בדבר שזולתו מאס בו, הוא מתנגד והפך לו.

9 אלא טוב אמאי - מזהר ליה שלא לדבר עמו:

10 אלא לאו שמע מינה טובתו רעה היא - ומאי רעה איכא דאי מפיש במילי בהדיה אתי לאשתבועי לי' בשם עבודת כוכבים שלו והתורה אמרה לא ישמע על פיך שמות כ״ג:י״ג וגבי יעל אשת חבר מאי רעה איכא גבה דהטיל בה אותו רשע זוהמא דאמר מר בשעה שבא נחש וכו' ישראל וכו' יבמות קג::

« רש"י על נזיר כ״ג ע״ב:ז׳ רש"י על נזיר כ״ג ע״ב:י׳ »