רש"י על נזיר כ״ב ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נזיר כ״ב ע״ב:ז׳ רש"י על נזיר כ״ב ע״ב:ט׳ »

1 נזיר פתח ↗

״הֲרֵינִי נָזִיר וְאַתְּ״, וְאָמְרָה ״אָמֵן״ — מֵיפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלּוֹ קַיָּים. וּרְמִינְהוּ: ״הֲרֵינִי נָזִיר וְאַתְּ״, וְאָמְרָה ״אָמֵן״ — שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין, וְאִם לָאו — שְׁנֵיהֶם מוּתָּרִין, מִפְּנֵי שֶׁתָּלָה נִדְרוֹ בְּנִדְרָהּ.

2 נזיר פתח ↗

8 הריני נזיר ואת ואמרה אמן מיפר את שלה - והאי דאמר לה ואת לא הוי קיום לפי שאין אדם יכול להזיר את אשתו בנזיר:

9 מפני שתלה נדרו בנדרה - דמשמע דקאמר הריני נזיר אם את תהא נזירה וכיון דלא אמרה אמן שניהם מותרין:

« רש"י על נזיר כ״ב ע״ב:ז׳ רש"י על נזיר כ״ב ע״ב:ט׳ »