רש"י על נחום ב׳:ט׳

9 וְנִינְוֵה כִּבְרֵכַת מַיִם מִימֵי הִיא. מִיּוֹם שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית יָשְׁבָה בְּשַׁלְוָה וְאֵין מֵנִיד, כִּבְרֵכַת מַיִם מְכֻנָּסִין שֶׁאֵין זָזִים מִמְּקוֹמָם.

10 וְהֵמָּה. עַתָּה מֵרֹב דָּחֳקָם לָמְדוּ לָנוּס וְנָסִים.

11 עִמְדוּ עֲמֹדוּ. אוֹמְרִים לָהֶם וְאֵין מַפְנֶה לִבּוֹ לִשְׁמֹעַ וְלַעֲמֹד.