רש"י על נחום ב׳:י׳

10 בֹּזּוּ כֶסֶף. אַתֶּם הַבָּאִים עַל נִינְוֵה.

11 וְאֵין קֵצֶה. אֵין חֶשְׁבּוֹן.

12 לְתְּכוּנָה. לְאוֹצְרוֹתֵיהֶם. עַל שֵׁם שֶׁהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנָּתוּן בָּאוֹצָר נָתוּן בְּחֶשְׁבּוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ״אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן״ מלכים ב יב:יב.

13 כָּבֹד מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה. לְשׁוֹן ׳הַכְבָּדָה׳, כְּמוֹ לקמן ג:טו ״הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק״, לְשׁוֹן ׳מְכַבֵּד הַבַּיִת׳, אשקוונ״ט בְּלַעַ״ז, וּלְכַבֵּד אוֹתָם מִכָּל כְּלֵי חֶמְדָּתָא. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״סָפוּ מִכָּל מָנֵי חֶמְדָּתָא״, ׳כָּבֹד׳ כְּמוֹ זָכוֹר וְשָׁמוֹר.