רש"י על נחום ב׳:ד׳

4 מָגֵן גִּבּוֹרֵיהוּ. שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר הַצָּרִים עַל אַשּׁוּר.

5 מְאָדָּם. מְאָדָּמִים הֵם. וְאַנְשֵׁי חֵילָם מְתֻלָּעִים. לְבוּשֵׁי זְהוֹרִית.

6 בָּאֵשׁ פְּלָדוֹת הָרֶכֶב בְּיוֹם הֲכִינוֹ. בְּיוֹם שֶׁהוּא מוּכָן לָצֵאת בַּצָּבָא מְצַחְצֵחַ רֶכֶב בַּרְזֶל שֶׁלּוֹ, וְלֹא יָדַעְתִּי מַהוּ פְּלָדוֹת, וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא מִין הַמְּצַחְצַחַת בַּרְזֶל יָפֶה, וְיֵשׁ פּוֹתְרִין פְּלָדוֹת לְשׁוֹן ׳לַפִּיד אֵשׁ׳ בְּדֶרֶךְ הַהֵפֶךְ.

7 וְהַבְּרֹשִׁים הָרְעָלוּ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְרַבְנֵי מַשְׁרִיתְהוֹן מְסַרְבְּלִין בְּצִבְעוֹנִין״.

8 הָרְעָלוּ. מְעֻטָּפִין, וְדוֹמֶה לוֹ ישעיהו ג:יט ״הַנְּטִיפוֹת וְהַשֵּׁרוֹת וְהָרְעָלוֹת״. וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה שָׁנִינוּ ״מַדְיוֹת רְעוּלוֹת״ מַסֶּכֶת שַׁבָּת דף ס״ה, ע״ש.