רש"י על מועד קטן כ״ב א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מועד קטן כ״ב א:ד׳
4 אֲמַר לְהוּ רָבָא לִבְנֵי מָחוֹזָא: אַתּוּן דְּלָא אָזְלִיתוּ בָּתַר עַרְסָא, מִכִּי מְהַדְּרִיתוּ אַפַּיְיכוּ מִבָּבָא דַאֲבוּלָּא — אַתְחִילוּ מְנוֹ.
פירוש רש"י על מועד קטן כ״ב א:ד׳
4 דלא אזליתו בתר ערסא - דמאן דאזיל בתר ערסא לא חיילא עליה אבילות עד שנסתם הגולל כשמוליכין המטה מבבל לא"י לקבור ואין כל הקרובים כולם יכולין לעלות עד א"י ומלוין המת פרסה או מיל וחוזרים:
5 מכי אהדריתו אפייכו מבבא דאבולא - משער החיצון של העיר ומגרשיה דאתיתו לביתא:
6 אתחילו מנו - ימי אבילות אע"ג דלא נקבר המת עד ימים רבים ואע"ג דאבילות אינו חל עד שיסתום הגולל לדידכו דלא מחזי חזרתכם כנסתם הגולל: