רש"י על מועד קטן כ״ב א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מועד קטן כ״ב א
1 הָלַךְ גְּדוֹל הַבַּיִת לְבֵית הַקְּבָרוֹת, מַהוּ?
2 תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ הָלַךְ גְּדוֹל הַבַּיִת לְבֵית הַקְּבָרוֹת — מוֹנֶה עִמָּהֶן. מוֹנֶה עִמָּהֶן? וְהָתַנְיָא מוֹנֶה לְעַצְמוֹ!
3 לָא קַשְׁיָא: הָא דַּאֲתָא בְּגוֹ תְּלָתָא, וְהָא דְּלָא אֲתָא בְּגוֹ תְּלָתָא. כִּי הָא דַּאֲמַר לְהוּ רַב לִבְנֵי הַצַּלְבּוֹנִי: דְּאָתוּ בְּגוֹ תְּלָתָא — לִימְנוֹ בַּהֲדַיְיכוּ, דְּלָא אָתוּ בְּגוֹ תְּלָתָא — לִימְנוֹ לְנַפְשַׁיְהוּ.
4 אֲמַר לְהוּ רָבָא לִבְנֵי מָחוֹזָא: אַתּוּן דְּלָא אָזְלִיתוּ בָּתַר עַרְסָא, מִכִּי מְהַדְּרִיתוּ אַפַּיְיכוּ מִבָּבָא דַאֲבוּלָּא — אַתְחִילוּ מְנוֹ.
5 רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בָּא בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִמָּקוֹם קָרוֹב — מוֹנֶה עִמָּהֶן. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר גַּמָּדָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל אָמַר רַבִּי: וְהוּא שֶׁבָּא וּמָצָא מְנַחֲמִין אֶצְלוֹ.
6 בָּעֵי רַב עָנָן: נִנְעֲרוּ לַעֲמוֹד וְלֹא עָמְדוּ, מַהוּ? תֵּיקוּ.
7 גְּמִירִי חַבְרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּא בַּר חִיָּיא מֵרַבִּי אַבָּא, וּמַנּוּ — רַבִּי זֵירָא, וְאָמְרִי לַהּ: חַבְרֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא מֵרַבִּי זֵירָא, וּמַנּוּ — רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בִּטְרֵיפוֹת, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּאֵבֶל.
8 כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּאֵבֶל — הָא דַּאֲמַרַן. כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בִּטְרֵיפוֹת — דִּתְנַן: בְּנֵי מֵעַיִם שֶׁנִּיקְּבוּ וְלֵיחָה סוֹתַמְתָּן — כְּשֵׁרָה, דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
9 מַאי לֵיחָה? אָמַר רַב כָּהֲנָא: שִׁירְקָא דִמְעַיָּא דְּנָפֵיק אַגַּב דּוּחְקָא. אָמַר מַאן דְּהוּא: אִיזְכֵּי וְאֶיסַּק וְאֶגְמְרַהּ לִשְׁמַעְתָּא מִפּוּמֵּיהּ דְּמָרַיהּ,
10 כִּי סְלֵיק, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא. אֲמַר לֵיהּ: אֲמַר מָר: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בִּטְרֵיפוֹת? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא ״אֵין הֲלָכָה״ אֲמַרִי.
11 כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּאֵבֶל, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: פְּלוּגְתָּא נִינְהוּ, דְּאִיתְּמַר, רַב חִסְדָּא אָמַר: הֲלָכָה, וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה. רַב נַחְמָן אָמַר: אֵין הֲלָכָה.
12 וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בִּטְרֵיפוֹת, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּאֵבֶל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הַמֵּיקֵל בְּאֵבֶל.
13 עַל כׇּל הַמֵּתִים כּוּלָּן מְדַחֶה מִטָּתוֹ — הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ — הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה, הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת אוֹ עֶרֶב יוֹם טוֹב — הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא לִכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ.
14 עַל כׇּל הַמֵּתִים כּוּלָּן, רָצָה — מְמַעֵט בְּעִסְקוֹ, רָצָה — אֵינוֹ
פירוש רש"י על מועד קטן כ״ב א
1 הלך גדול הבית לבית הקברות - אחר מטתו לקוברו ושהה שם ג' ימים:
2 מהו - מי חשבינן ליה כמאן דהוי בביתיה הואיל ולצורך המת הלך אתו:
3 מונה עמהן - דאבילות שלהם התחילה משחזרו פניהם מן המת ואבילות של גדול עד שיסתום הגולל:
4 לבני הצלפוני - מקום:
5 דלא אזליתו בתר ערסא - דמאן דאזיל בתר ערסא לא חיילא עליה אבילות עד שנסתם הגולל כשמוליכין המטה מבבל לא"י לקבור ואין כל הקרובים כולם יכולין לעלות עד א"י ומלוין המת פרסה או מיל וחוזרים:
6 מכי אהדריתו אפייכו מבבא דאבולא - משער החיצון של העיר ומגרשיה דאתיתו לביתא:
7 אתחילו מנו - ימי אבילות אע"ג דלא נקבר המת עד ימים רבים ואע"ג דאבילות אינו חל עד שיסתום הגולל לדידכו דלא מחזי חזרתכם כנסתם הגולל:
8 ה"ג והוא שלא עמדו מנחמין מאצלו - שבא בשביעי שחרית עד שלא עמדו מנחמין אצל זה שבבית:
9 ננערו לעמוד - מנענעים ורוצים לעמוד:
10 אמר מאן דהוא - אדם אחד מאן דהוה:
11 מפומיה דמריה - מר' אבא בריה דרבי חייא או רבי זירא:
12 אין הלכה אמרי - כלומר אין הלכה כרבי שמעון:
13 מדחה מטתו - ממהר להוציאו:
14 ממעט בעסקו - כגון סחורה: