רש"י על מועד קטן י״א ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מועד קטן י״א ע״ב:י״א רש"י על מועד קטן י״א ע״ב:י״ג »

12 מָרִיּוֹן בְּרֵיהּ דְּרָבִין וּמָר בְּרֵיהּ דְּרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא הֲוָה לְהוּ הַהוּא גַּמְלָא דְתוֹרָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אִיתְּרַעָא בֵּיהּ מִילְּתָא בְּמָר בְּרֵיהּ דְּרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא וּפַסְקֵיהּ לְגַמְלֵיהּ. אָמַר רַב אָשֵׁי: גַּבְרָא רַבָּה כְּמָר בְּרֵיהּ דְּרַב אַחָא עָבֵיד הָכִי? נְהִי דְּלִפְסֵידָא דִּידֵיהּ לָא חָיֵישׁ, אַדַּאֲחֵרִים לָא חָיֵישׁ?! וְהָא תַּנְיָא: אִם הָיוּ מוּשְׂכָּרִין אוֹ מוּחְכָּרִין אֵצֶל אֲחֵרִים — הֲרֵי אֵלּוּ יַעֲשׂוּ!

פירוש רש"י על מועד קטן י״א ב:י״ב

12 גמלא - צמד בקר בין שניהם שור אחד לזה ושור אחד לזה:

13 איתרע ביה מילתא - אבילות:

14 פסקיה לגמליה - הפסיק שורו מן הצמד ולא שלחו לחרוש בשדה לפי שהיה אבל ומצווה על שביתת בהמתו מדרבנן:

15 להפסד דידיה לא חייש - דלא קא מעבד ארעא מגמליה משום דאבל הוא:

16 לפסידא דאחריני - כגון מריון לא חייש דלא קא משדר לגמליה הוי ליה פסידא דלא הוה ליה בהמה לחרוש וכיון דשרי כדתניא אם היו מוחכרין וכו' הוה ליה למיחש אפסידא דחבריה:

« רש"י על מועד קטן י״א ע״ב:י״א רש"י על מועד קטן י״א ע״ב:י״ג »