רש"י על מנחות ע״ח ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מנחות ע״ח ב:י״ג
13 אָמַר רָבָא: וְכֵן לְעִנְיַן לַחְמֵי תוֹדָה, פְּשִׁיטָא! הָכָא ״לֶחֶם״ כְּתִיב, וְהָכָא ״לֶחֶם״ כְּתִיב.
פירוש רש"י על מנחות ע״ח ב:י״ג
13 וכן לענין לחמי תודה - שאם נאפו כל כך בשעת שחיטת הזבח שפורסה ואין חוטין נמשכין ממנה קדש הלחם:
14 פשיטא - דחד דינא אית להו למצה ולחמי תודה דהכא והכא כתיב לחם: