רש"י על מנחות מ׳ ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מנחות מ׳ ב:ב׳
2 אֶלָּא אָמַר רָבָא: הָא מִילְּתָא אָמְרִי, וְאִיתְּמַר בְּמַעְרְבָא מִשּׁוּם דְּרַבִּי זֵירָא כְּוָותִי: שֶׁמָּא יִקָּרַע סְדִינוֹ בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ וְיִתְפְּרֶנּוּ.
פירוש רש"י על מנחות מ׳ ב:ב׳
2 הא מילתא אמרי - אנא הכא ואמרי במערבא משום רבי זירא כוותי דמשום הכי אסרו ציצית בסדין:
3 גזירה משום שמא יקרע סדין - קודם לכן בתוך ג' אצבעות לשפת הכנף דהיינו מקום הציצית:
4 ויתפרנו - בחוטי פשתן ויניח סוף החוטין התלויין שם ואחר כך יתן בה שני חוטי תכלת ויצרף אותן שנים של לבן עמהם: