רש"י על מנחות ל״ו א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מנחות ל״ו א:ד׳
4 תָּנָא: סָח בֵּין תְּפִילָּה לִתְפִילָּה – עֲבֵירָה הִיא בְּיָדוֹ, וְחוֹזֵר עָלֶיהָ מֵעֶרְכֵי הַמִּלְחָמָה.
פירוש רש"י על מנחות ל״ו א:ד׳
4 סח בין תפילה לתפילה - ולא בירך על של ראש אלא סמך על ברכה ראשונה:
5 עבירה היא בידו וחוזר עליה מערכי המלחמה - כדאמרינן בפרק משוח מלחמה סוטה מד: הירא ורך הלבב מעבירות שבידו: