רש"י על מנחות ט״ז א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות ט״ז ע״א:י״ב רש"י על מנחות ט״ז ע״א:י״ד »

13 אֲבָל דָּמִים הַנִּיתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, כְּגוֹן אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים, וְאַחַת עֶשְׂרֵה שֶׁל פַּר כֹּהֵן מָשׁוּחַ, וְאַחַת עֶשְׂרֵה שֶׁל פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִיבּוּר, פִּיגֵּל בֵּין בָּרִאשׁוֹנָה בֵּין בַּשְּׁנִיָּה וּבֵין בַּשְּׁלִישִׁית, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין בּוֹ כָּרֵת עַד שֶׁיְּפַגֵּל בְּכׇל הַמַּתִּיר.

פירוש רש"י על מנחות ט״ז א:י״ג

13 מ"ג דיום הכיפורים - ח' הזאות דפר בין הבדים אחת למעלה ושבע למטה וח' דשעיר הרי ט"ז וכנגדו בהיכל כדאמרי' במס' יומא דף נג: הרי ל"ב וד' קרנות המזבח הפנימי הרי ל"ו וז' על טהרו של אותו מזבח כשהדם הפר והשעיר מעורבין ביחד הרי מ"ג:

14 י"א של פר כהן משיח - ז' הזאות על הפרוכת וד' מתנות דמזבח כדכתיב בויקרא וכן פר העלם דבר:

15 בראשונה - בין הבדים בשניה על הפרוכת בג' על מזבח הזהב:

16 וחייבים עליו כרת - האוכל מבשר הפר:

« רש"י על מנחות ט״ז ע״א:י״ב רש"י על מנחות ט״ז ע״א:י״ד »