רש"י על מנחות ק״א א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מנחות ק״א א:ג׳
3 אַתָּה אוֹמֵר בְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁנִּפְדּוּ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּבְהֵמָה טְמֵאָה מַמָּשׁ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ״, הֲרֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲמוּרָה. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְאִם כׇּל בְּהֵמָה טְמֵאָה״? בְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁנִּפְדּוּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
פירוש רש"י על מנחות ק״א א:ג׳
3 טמאה ממש - כגון סוס וגמל וחמור:
4 כשהוא אומר - למטה מאותה פרשה ואם בבהמה הטמאה ופדה וגו':