רש"י על מנחות ק״א א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מנחות ק״א א:י״א
11 אָמַר רַב פָּפָּא: אִי שְׁמִיעָא לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל הָא דְּתַנְיָא, הַמַּתְפִּיס תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת – אֵין פּוֹדִין אוֹתָן אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁכׇּל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי מִזְבֵּחַ לְעוֹלָם, וְאַף עַל גַּב דִּקְדוּשַּׁת דָּמִים נִינְהוּ – אֵין נִפְדִּין הוֹאִיל וּטְהוֹרִים הֵם, הֲוָה הָדַר בֵּיהּ.
פירוש רש"י על מנחות ק״א א:י״א
11 תמימים - בהמה טהורה:
12 אלא למזבח - שימכרו לצרכי קרבנות:
13 הוה הדר ביה - ממאי דאמר עופות מנחות ונסכים נפדין טהורים אע"ג דראויין למזבח: