רש"י על מנחות ק׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות ק׳ ע״א:א׳ רש"י על מנחות ק׳ ע״א:ג׳ »

2 וְשֶׁמָּא תֹּאמַר לַמֶּלֶךְ לֹא הוּכְנָה – תַּלְמוּד לוֹמַר ״גַּם הִיא לַמֶּלֶךְ הוּכָן״, וְשֶׁמָּא תֹּאמַר אֵין בָּהּ עֵצִים – תַּלְמוּד לוֹמַר ״מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה״, וְשֶׁמָּא תֹּאמַר זֶה הוּא שְׂכָרָהּ – תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְנַחַת שֻׁלְחָנְךָ מָלֵא דָשֶׁן״.

פירוש רש"י על מנחות ק׳ א:ב׳

2 למלך לא הוכנה - לתלמיד שפירש מן התורה לא הוכנה גיהנם שלא יהא נידון בה. מלך קרי לתלמיד חכם דכתיב משלי ח׳:ט״ו בי מלכים ימלוכו:

3 שמא תאמר זהו שכרה של תורה - שמצלת מגיהנם אבל שכר אחר אין לה:

« רש"י על מנחות ק׳ ע״א:א׳ רש"י על מנחות ק׳ ע״א:ג׳ »