רש"י על מעילה ז׳ א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מעילה ז׳ ע״א:י״א רש"י על מעילה ז׳ ע״ב:א׳ »

12 וּכְשֶׁיָּצָאתִי וְהִרְצֵיתִי דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לִי: בְּנִי, אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן? וַהֲרֵי הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת – מוֹעֲלִין בִּשְׁתֵּיהֶן. שְׁחָטָן, וַהֲרֵי דָּמָן מוּנָּח בְּכוֹסוֹת – מוֹעֲלִין בִּשְׁתֵּיהֶן.

פירוש רש"י על מעילה ז׳ א:י״ב

12 אי אתה אומר כן - שתהא זריקה מועלת ליוצא אף על פי שהוא פסול:

13 והרי המפריש וכו' והרי דמן מונח בכוסות - כל זמן שלא נזרק מועלין בשתיהן דבשר קדשי קדשים לפני זריקה מועלין בו:

« רש"י על מעילה ז׳ ע״א:י״א רש"י על מעילה ז׳ ע״ב:א׳ »