רש"י על מעילה ב׳ א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מעילה ב׳ ע״א:י״א רש"י על מעילה ב׳ ע״א:י״ג »

12 וְאִי תְּנָא שְׁחָטָהּ בַּלַּיְלָה, הֲוָה אָמֵינָא: הוֹאִיל וְקִבֵּל דָּמָה בַּיּוֹם – אִית בַּהּ מְעִילָה, אֲבָל שְׁחָטָן בַּיּוֹם וְזָרַק דָּמָן בַּלַּיְלָה, הוֹאִיל וְלָאו זְמַן הַקְרָבָה הוּא – כְּמַאן דְּחַנְקִינּוּן דָּמֵי, וְלָא אִית בְּהוּ מְעִילָה, קָמַשְׁמַע לַן.

פירוש רש"י על מעילה ב׳ א:י״ב

12 ואי תנא שחטה בלילה וכו' אבל שחט ביום וזרק בלילה - וה"ה אם שחט בלילה וזרק בלילה דזריקה דעיקר עבודה היא הויא בלילה:

13 אימא כמאן דחנקינון דמי קא משמע לן - דמועלין דלילה לאו מחוסר זמן הוא. והאי בעל הש"ס דייק ממתניתין ולא ס"ל דזו ואצ"ל זו קתני:

« רש"י על מעילה ב׳ ע״א:י״א רש"י על מעילה ב׳ ע״א:י״ג »