רש"י על מעילה י״ד ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מעילה י״ד ע״ב:ו׳ רש"י על מעילה ט״ו ע״א:א׳ »

9 אָמַר רַב פָּפָּא: אִי בְּעֵצִים דְּמִכָּאן וְאֵילָךְ, הָכִי נָמֵי. אֶלָּא כִּי תְּנַן בְּמַתְנִיתִין, בְּעֵצִים דְּיוֹמֵיהּ.

פירוש רש"י על מעילה י״ד ב:ט׳

9 אי בעצים דמכאן ואילך הכי נמי - כלומר אי בעצים דאין דעתו לבנותן בבנין עד זמן מרובה הכי נמי דלא מקדשינן להו עד שיבנו בבנין דאיכא למיחש דלמא יתיב עליהון וקא מעיל:

10 אלא כי תנן במתניתין דמועלין בעצים דיומיה - שדעתו לבנותן בו ביום שלקחום דהשתא ליכא למיחש דלמא אתי למזגא עליהון הואיל ובנו להו לאלתר בו ביום בבנין:

« רש"י על מעילה י״ד ע״ב:ו׳ רש"י על מעילה ט״ו ע״א:א׳ »