רש"י על מגילה ז׳ ב:כ״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מגילה ז׳ ע״ב:כ׳ רש"י על מגילה ז׳ ע״ב:כ״ב »

21 אָמַר רַב נַחְמָן: הָא מַנִּי — רַבִּי יִצְחָק הִיא, דְּאָמַר: מַלְקוֹת בְּחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת לֵיכָּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת בַּכְּלָל הָיוּ, וְלָמָּה יָצָאת כָּרֵת בַּאֲחוֹתוֹ — לְדוּנָהּ בְּכָרֵת וְלֹא בְּמַלְקוֹת.

פירוש רש"י על מגילה ז׳ ב:כ״א

21 אמר רב נחמן - לעולם אינן חלוקין עליו חביריו והא דקתני דאין זדונו בידי אדם:

22 הא מני ר' יצחק היא - דאמר במסכת מכות דאין מלקין בלאו הניתן לאזהרת כרת אפילו התרו בו למלקות ויליף טעמיה מהאי קרא:

23 כל חייבי כריתות - של עריות היו בכלל ונכרתו הנפשות העושות וגו' שכתוב בפרשת עריות ויקרא י״ח:כ״ט:

24 למה יצאת כרת באחותו - דכתיב בקדושים תהיו ואיש כי יקח את אחותו וגו':

25 לדונה בכרת ולא במלקות - אם התרו בהן ואף על גב דנדה נמי נשנית באותה פרשה לדבר שנתחדש בה נשנית להעראה:

« רש"י על מגילה ז׳ ע״ב:כ׳ רש"י על מגילה ז׳ ע״ב:כ״ב »