רש"י על מגילה ו׳ א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מגילה ו׳ א:ח׳
8 תָּנֵי רַב יוֹסֵף: ״שְׂפוּנֵי״ — זֶה חִלָּזוֹן, ״טְמוּנֵי״ — זוֹ טָרִית, ״חוֹל״ — זוֹ זְכוּכִית לְבָנָה. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִי מוֹדִיעֵנִי? אָמַר לוֹ: ״שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק״, סִימָן זֶה יְהֵא לְךָ: כׇּל הַנּוֹטֵל מִמְּךָ בְּלֹא דָּמִים — אֵינוֹ מוֹעִיל בִּפְרַקְמַטְיָא שֶׁלּוֹ כְּלוּם.
פירוש רש"י על מגילה ו׳ א:ח׳
8 שפוני זה חלזון - שהוא דבר חשוב ספון חשוב בלשון ברייתא:
9 טרית - דג שקורין טונינ"א:
10 זכוכית לבנה - היוצא מן החול כדאמר ביציאות השבת שבת טו: וחול של זבולון חשוב משאר חולות וראוי לזכוכית לבנה:
11 מי מודיעני - על זאת לתת לי דמים: כל המוצא חלזון ונוטלו בלא דמים אינו מצליח:
12 שם יזבחו זבחי צדק - כאשר אסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך כלום שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים תתקלקל הצביעה והחול ולא יועיל כלום: