רש"י על מגילה כ״ז ב:כ״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מגילה כ״ז ×¢×´×‘:כ״א רש"י על מגילה כ״ז ×¢×´×‘:כ״ג »

1 מגילה פתח ↗

כִּי אִיכַּלַּל רַבָּה בְּרֵיהּ, רַב הוּנָא אִינִישׁ גּוּצָא הֲוָה, גְּנָא אַפּוּרְיָא. אָתְיָין בְּנָתֵיהּ וְכַלָּתֵיהּ שָׁלְחָן וְשָׁדְיָין מָנַיְיהוּ עֲלֵיהּ עַד דְּאִיטּוּם בְּשִׁירָאֵי. שְׁמַע רַב וְאִיקְּפַד, אֲמַר: מַאי טַעְמָא לָא אֲמַרְתְּ לִי כִּי בָּרֵכְתָּיךְ: ״וְכֵן לְמָר״.

2 מגילה פתח ↗

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

99 כמו שאמר שלמה קהלת ג, א-ד "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע, עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות, עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד", ושם ממשיך לפרט עוד. ורש"י שם פסוק א כתב "לכל זמן - אל ישמח האוסף בהון מהבל, כי אם עכשיו הוא בידיו, עוד ירשוהו צדיקים, אלא שעדיין לא הגיע הזמן, כי לכל דבר יש זמן קבוע מתי יהיה". ואמרו בגמרא מגילה כז: שרב הקפיד על רב הונא שלא אמר לו "וכן למר" בשעה שנתברך. ופירש רש"י שם "וכן למר - אף אתה תהא מבורך לכך, שמא היה עת רצון, ותתקיים אף בי". ורש"י שמות לג, יח כתב: "ויאמר הראני נא וגו' - ראה משה שהיה עת רצון, ודבריו מקובלים, והוסיף לשאול להראותו מראית כבודו". ולמעלה פנ"א כט: כתב: "לשנה הבאה שנוי השנה יגרום גם כן שנוי זה, שנהיה בארעא דישראל", ושם הערה 142. ולמעלה פנ"ד קפח. כתב: "כי התפלה עד שתתקבל צריך... עת רצון לפני הקב"ה שישמע התפלה". ובגו"א בראשית פט"ו אות ז רנה. כתב: "כאשר ראה אברהם שעה רצויה אצל הקב"ה, שאמר בראשית טו, א 'שכרך הרבה מאד', שזה לא נאמר לו מעולם, ולפיכך אמר להקב"ה בראשית טו, ח 'במה אדע', ושאל אות". ובח"א לר"ה טז: א, קט: כתב: "כי לא כל שעה מערכת שלו מגין עליו, כי ימצא לו שעה גם כן שיש לאדם מערכת כללי טוב, והרי יש שעות שאפשר שאינם טוב, ובאותו רגע ובאותה שעה חל עליו דין המיתה". וכן הזמן המסוגל לקבלת ברכה מחכם הוא בבוקר ראה זוה"ק ח"ג רד., זהר חדש פרשת בראשית מדרש נעלם, עמוד יב ד"ה יאיר, והחיד"א במדבר קדמות מערכת ב, אות י. וכן הבני יששכר מאמרי השבתות, מאמר ג אות ה כתב: "הנראה על פי מה שדרשו בזהר חדש בראשית יב. שבקדרותא דצפרא, בעת שמתחיל האור להתנוצץ, אז מסוגל וטוב שתתקיים הברכה שמברכין לאיש הישראלי". וכן ליל שבת הוא זמן מסוגל לברכה, וכפי שכתב בספר החיים לאחי המהר"ל ח"ג פרנסה וכלכלה פרק ו ד"ה ונוהגים העולם: "ונוהגים העולם שהאב מברך את הבן, וכן הרב את תלמידו ביום הקדוש הזה, לפי שצנורי הברכות פתוחים בו". והמגיה שם מהדורת "שפתי צדיקים עמוד קו, הערה 5 הביא את דברי הזוה"ק ח"ב פח. "כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעא תליין".

22 איכלל - כשנכנס לחופה:

23 שלחן - היו פושטות בגדיהן:

24 וכן למר - אף אתה תהא מבורך לכך שמא היה עת רצון ותתקיים אף בי:

« רש"י על מגילה כ״ז ×¢×´×‘:כ״א רש"י על מגילה כ״ז ×¢×´×‘:כ״ג »