רש"י על מגילה כ״ד ב:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מגילה כ״ד ב:ט״ז
16 הָעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ עֲגוּלָּה — סַכָּנָה, וְאֵין בָּהּ מִצְוָה. נְתָנָהּ עַל מִצְחוֹ אוֹ עַל פַּס יָדוֹ — הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת. צִיפַּן צִיפָּהּ זָהָב וּנְתָנָהּ עַל בֵּית אוּנְקְלִי שֶׁלּוֹ — הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַחִיצוֹנִים.
פירוש רש"י על מגילה כ״ד ב:ט״ז
16 העושה תפלתו עגולה - תפילין שבראשו עגולה כביצה וכאגוז:
17 סכנה - שלא תכנס בראשו:
18 ואין בה מצוה - דמרובעות בעינן:
19 נתנה על מצחו - של ראש ושל יד על פס ידו:
20 הרי זו דרך המינות - שמבזין מדרש חכמים והולכין אחר המשמע כמשמען בין עיניך ממש ועל ידך ממש ורבותינו דרשו במנחות דף לז: בגזירה שוה בין עיניך זה קדקד מקום שמוחו של תינוק רופס ועל ידך גובה היד קיבורת בראש הזרוע שתהא שימה כנגד הלב:
21 על בית אונקלי - על בית יד לבושו מבחוץ:
22 הרי זה דרך חיצונים - בני אדם ההולכים אחרי דעתם חוץ מדעת חכמים דבעינן לך לאות ולא לאחרים לאות שם:
23 ציפן זהב - נמי כתיב למען תהיה תורת ה' בפיך שמות י״ג:ט׳ שיהא הכל מבהמה טהורה: