רש"י על מגילה כ״ד ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור מגילה כ״ד ב:י״א
11 אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי: אִלְמָלֵי אַתָּה לֵוִי — פָּסוּל אַתָּה מִן הַדּוּכָן, מִשּׁוּם דַּעֲבֵי קָלָךְ. אֲתָא אֲמַר לֵיהּ לַאֲבוּהּ. אֲמַר לֵיהּ: זִיל אֵימָא לֵיהּ: כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ אֵצֶל ״וְחִכִּיתִי לַה׳״, לֹא נִמְצֵאת מְחָרֵף וּמְגַדֵּף?!
פירוש רש"י על מגילה כ״ד ב:י״א
11 דעבי קלך - ותניא בהכל שוחטין חולין דף כד. בשילה ובבית עולמים הלוים נפסלין בקול:
12 אצל וחכיתי לה' - מקרא זה בספר ישעיה:
13 לא נמצאת מחרף ומגדף - שהיה קורא לחיתי"ן היהי"ן נראה כאומר והכיתי: