3 וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים. כְּבוֹרִית שֶׁל מְכַבְּסִים, שֶׁמַּעֲבִיר אֶת כָּל הַכֶּתֶם, כֵּן יַעֲבִיר כָּל הָרִשְׁעָה. בּוֹרִית – עֵשֶׂב הוּא שֶׁמַּעֲבִיר אֶת הַכֶּתֶם, בְּלַעַ״ז שנייר״א. וּלְשׁוֹן ׳בּוֹרִית׳ – יְדַבֵּר הַמְּצַחְצֵחַ וּמְטַהֵר, כְּמוֹ תהלים עג:א ״לְבָרֵי לֵבָב״.
1 כִּי אֲנִי ה׳ לֹא שָׁנִיתִי. אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מַאֲרִיךְ אַפִּי, לֹא שִׁנָּה דַּעְתִּי עָלַי מִבָּרִאשׁוֹנָה, לֶאֱהֹב אֶת הָרַע וְלִשְׂנֹא אֶת הַטּוֹב.
2 וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב. אַף עַל פִּי שֶׁמֵּתִים אַתֶּם בְּרָעַתְכֶם וְלֹא גָבִיתִי מִן הָרְשָׁעִים בַּחַיִּים.
3 לֹא כְלִיתֶם. אֵינְכֶם כָּלִים מִלְּפָנַי, וְהִנַּחְתִּי לִי הַנְּפָשׁוֹת לִגְבּוֹת מֵהֶם דִּינִי בְּגֵיהִנֹּם. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְאַתּוּן דְּבֵית יַעֲקֹב דְּמַאן דְּמִית בְּעָלְמָא הָדֵין דִּינֵיהּ פָּסוֹק״. כְּלוֹמַר, אַתֶּם סְבוּרִים לוֹמַר: דִּינִי בָּטֵל, שֶׁאֵין עוֹד לִפָּרַע מִמֶּנּוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ: ״לֹא שָׁנִיתִי״ – לֹא הִכֵּיתִי אֶת מִי וְשָׁנִיתִי לוֹ. אֲבָל אֶתְכֶם, הֶעֱמַדְתִּי אַחַר פֻּרְעָנוּת הַרְבֵּה, וְחִצַּי כָּלִים, וְאַתֶּם אֵינְכֶם כָּלִים.
1 בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים. עַל עָוֹן זֶה, שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ קְלָלָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן אוֹתִי אַתֶּם קוֹבְעִים.
1 וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים וְגוֹ׳. אֲנַחְנוּ עֲבַדְנוּהוּ וְשָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ, וְעַתָּה רוֹאִים אֵלּוּ הָרְשָׁעִים מַצְלִיחִים, עַד כִּי מְאַשְּׁרִים אָנוּ אוֹתָם עַל מַעֲשֵׂה רִשְׁעָם.
2 גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים. לוֹמַר: ״נִרְאֶה מַה יּוּכַל לַעֲשׂוֹת לָנוּ״. וַיִּמָּלֵטוּ מִן הָרָעָה, וְלֹא נִכְשְׁלוּ.
1 אָז נִדְבְּרוּ וְגוֹ׳. אֲנִי מֵשִׁיב עַל דִּבְרֵיכֶם: אָז, בַּעֲשׂוֹת הָרְשָׁעִים רִשְׁעָם, וְהַטּוֹבִים הָלְכוּ קְדוֹרַנִּית מִפָּנַי, שֶׁנִּדְבְּרוּ יִרְאֵי ה׳ שֶׁלֹּא לִדָּבֵק בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. וַאֲנִי - לֹא נִשְׁכְּחוּ דִבְרֵיכֶם מִלְּפָנַי, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי מְמַהֵר לְהָשִׁיב גְּמוּל, כִּי הִקְשַׁבְתִּי וְשָׁמַעְתִּי, וְצִוִּיתִי לִכְתֹּב לָהֶם סֵפֶר זִכָּרוֹן, וְהָיוּ לִי דִבְרֵיהֶם מְקֻיָּמִים.
1 לַיוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה. אֲשֶׁר אָצַרְתִּי וְהִנַּחְתִּי לְשַׁלֵּם בּוֹ גְּמוּלִי, שָׁם אַרְאֶה אֶתְכֶם מַה בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע.
1 כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא. יוֹם זֶה לְשׁוֹן שֶׁמֶשׁ הוּא, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין גֵּיהִנֹּם לֶעָתִיד לָבֹא, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, וּרְשָׁעִים נִדּוֹנִים בָּהּ, וְצַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי וְגוֹ׳״.
1 וְעַסּוֹתֶם. וּכְבַשְׁתֶּם. לְשׁוֹן מִעוּךְ, וְדוֹמֶה לוֹ: ״וְשָׁם עָשׂוּ דַּדֵּי בְּתוּלֵיהֶן״ יחזקאל כג:ג.
2 עַל בָּנִים. עַל יְדֵי בָּנִים. יֹאמַר לַבָּנִים דֶּרֶךְ אַהֲבָה וְרָצוֹן: ״לְכוּ וְדַבְּרוּ אֶל אֲבוֹתֵיכֶם לֶאֱחֹז בְּדַרְכֵי הַמָּקוֹם״. וְכֵן ״וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם״. כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מְנַחֵם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת: לָשׂוּם שָׁלוֹם בָּעוֹלָם.
