רש"י על מכות ז׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מכות ז׳ ע״א:א׳ רש"י על מכות ז׳ ע״א:ג׳ »

2 מַתְנִי׳ מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ, וּבָרַח, וּבָא לִפְנֵי אוֹתוֹ בֵּית דִּין – אֵין סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ. כׇּל מָקוֹם שֶׁיַּעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ: ״מְעִידִים אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁל פְּלוֹנִי, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו״ – הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג.

פירוש רש"י על מכות ז׳ א:ב׳

2 מתני' לפני אותו בית דין - שנתחייב בו:

3 אין סותרין - לחזור ולישא וליתן אולי יזכה:

« רש"י על מכות ז׳ ע״א:א׳ רש"י על מכות ז׳ ע״א:ג׳ »