רש"י על מכות ד׳ א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מכות ד׳ ע״א:ח׳ רש"י על מכות ד׳ ע״א:י׳ »

9 תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: חָבִית מְלֵיאָה יַיִן שֶׁנָּפְלָה לַיָּם הַגָּדוֹל, הַטּוֹבֵל שָׁם – לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. חָיְישִׁינַן לִשְׁלֹשָׁה לוּגִּין שְׁאוּבִין שֶׁלֹּא יְהוּ בְּמָקוֹם אֶחָד. וְכֵן כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפַל שָׁם – טָמֵא.

פירוש רש"י על מכות ד׳ א:ט׳

9 תניא נמי הכי - דחיישינן בים הגדול למשקין הנופלין בו שהם עומדים במקומם: חבית של יין גרסינן בברייתא והכי גרסינן בתוספתא דמקואות פ"ה:

10 וכן ככר של תרומה שנפל שם - אחר שטבל זה ועלה:

11 טמא - שמא היין עומד במקומו ונטמא מחמת האדם וחזר וטימא את הככר:

« רש"י על מכות ד׳ ע״א:ח׳ רש"י על מכות ד׳ ע״א:י׳ »