רש"י על מכות ד׳ א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מכות ד׳ ע״א:ו׳ רש"י על מכות ד׳ ע״א:ח׳ »

7 אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעָא לִי הָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אֲמַרְתְּ לַהּ נִיהֲלַן, וְהָכִי אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן, דְּרַב לָא תָּנֵי ״חָסֵר קוּרְטוֹב״ בְּרֵישָׁא, וְרַבִּי יוֹחָנָן אַסֵּיפָא פְּלִיג, וְרַב דְּאָמַר כְּדִבְרֵי הַכֹּל.

פירוש רש"י על מכות ד׳ א:ז׳

7 אמר רב יוסף לא שמיעא לי הא שמעתא - תלמידו של רב יהודה אני ולא שמעתי מפיו שמועה זו דאמרן לעיל בשמיה ג' לוגין מים שנפל לתוכן כו':

8 א"ל אביי כו' - רב יוסף חלה ושכח תלמודו והיה אביי מזכירו מה שקיבל הימנו:

9 ואת אמרת ניהלן - כששנית משנה זו אמרת לנו עליה ההיא מימרא דרב יהודה אמר רב ופירשת לנו דרב לא הוה תני חסר קורטוב ברישא ואמר למילתיה לדברי הכל:

« רש"י על מכות ד׳ ע״א:ו׳ רש"י על מכות ד׳ ע״א:ח׳ »