רש"י על מכות ב׳ ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מכות ב׳ ע״ב:ג׳ רש"י על מכות ב׳ ע״ב:ה׳ »

4 וְהִיא נוֹתֶנֶת, וַהֲלֹא דִין הוּא: הוּא, שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה – בְּמֵזִיד לָא לִיגְלֵי, כִּי הֵיכִי דְּלָא תֶּיהְוֵי לֵיהּ כַּפָּרָה. הֵן, שֶׁלֹּא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה – בְּמֵזִיד נָמֵי לִיגְלוֹ, כִּי הֵיכִי דְּלֶיהְוֵי לְהוּ כַּפָּרָה! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ.

פירוש רש"י על מכות ב׳ ב:ד׳

4 ומקשינן לרבי יוחנן והיא הנותנת - המדה הזאת שהבאת לפטרן היא הנותנת להם חובת גלות הוא לפי שעושה מעשה אם במזיד עשאו אינו גולה דלא תהוי ליה כפרה:

5 הם שלא עשו מעשה יגלו - על זדונן כי היכי כו':

« רש"י על מכות ב׳ ע״ב:ג׳ רש"י על מכות ב׳ ע״ב:ה׳ »