רש"י על ויקרא כ׳:ב׳

« רש"י על ויקרא י״ט:ל״ו רש"י על ויקרא כ׳:ג׳ »

1 שפתי חכמים פתח ↗

עונשין על האזהרות. דק"ל הא לאוין הללו כתובין כולן כבר בפרשת אחרי מות, ומתרץ לעיל כתובין האזהרות וכאן כתובין עונשין על האזהרות:

1 גור אריה פתח ↗

עונשין על האזהרות. לא שיאמר להם האיסורים כמשמעות הכתוב, שהרי האיסורים כבר נכתבו לעיל פרק יח, אלא לעונשין על האזהרות בא:

2 שפתי חכמים פתח ↗

עם הארץ מסייעין. דאס"ד שעם הארץ ירגמוהו הוא פירוש של מות ימות, לישתוק קרא מיניה ולא לכתוב מות יומת:

2 ברטנורא על התורה פתח ↗

עם הארץ עם שבגינם נבראת הארץ פירש שעם הארץ הוא לשון גרעון כדברי רז"ל ולא עם הארץ חסיד ורחוק הוא כשהן מקיימין המצות לבער הרע מקרבכם יקראם בלשון גרעון לכך פי' כן:

2 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה מות יומת, בבית דין. ואם אין כח לבית דין, עם הארץ מסייעין אותן תורת כהנים. ע"כ. בוודאי צריך להדגיש "מסייעין אותן", ואינם רשאין לעשות בלא בית־דין. אך אפילו עם בית־דין, צריך לברר, מי הם "עם הארץ" אלה שנדרשים לעמוד במקום כלל ישראל, ומהו טיב הסיוע הנדרש מהם. גם צריך להבין מדוע החשש במולך גדול יותר מבשאר עבירות, שלא יהיה כח ביד בית־דין לענוש את העבריין. פ' אחרי־מות קדושים תשמ"ז, תשמ"ט, תשנ"ה וראה "אזניים לתורה" ד"ה עם הארץ ירגמהו שכתב כי מעמד המולך נעשה ברוב עם, שכן עושים הם את תועבותיהם בגלוי ומכים בתופים כדי להשקיט את נהימות הילדים הנשרפים. ועיין שם עוד בד"ה אשר יתן מזרעו למלך שם האריך לתאר את השתלשלות פולחן המולך לאורך הדורות.

3 שפתי חכמים פתח ↗

שבגינו. דאל"כ הארץ ל"ל, הל"ל העם ירגמו אותו וגו'. מהר"ם ובהאי לחוד לא סגי, דאם כן הל"ל עם העולם, ובהאי לחוד נמי לא סגי דא"כ ה"ל לפרש דבא"י קא מיירי, מדכתב סתם משמע כל העולם. והא דלא פירש רש"י כלום לעיל בפרשת ויקרא דכתב מעם הארץ בעשותה, י"ל דלעיל הפירוש כפשוטה, אחד מכל ישראל הן כהן או לוי או ישראל, וכדפירש הראב"ע, אבל כאן לא יתכן לפרש כן, דמהיכי תיתי לחלק, והל"ל העם וא"ל במעמד כולן הל"ל כל העדה כמו בפ' אמור במקלל. נלי"ט:

3 משכיל לדוד פתח ↗

עם הארץ שבגינו וכו׳ שעתידין וכו׳. פירוש הרב ק״א הואיל והן חשובין שבגינם נבראת הארץ הן ראויים לסייע וגם כן הואיל ועתידין לירש את הארץ שאינה מקיימת את החטאים ונכון הוא. ומ״ש תרתי דאי לא אתא אלא לומר שבגינו נברא הרי גם השמים נבראו בגינם כמ״ש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית וא״כ אמאי כתב הארץ טפי מהשמים ויותר הול״ל העולם א״ו בא לרמוז ג״כ על א״י. ואי להא לחוד הו״ל לפ׳ איזו ארץ דהארץ סתם כל הארץ במשמע:

3 גור אריה פתח ↗

שבגינם נברא הארץ. דאם לא כן "הארץ" למה לי, הוי ליה למכתב 'העם ירגמו אותו':

1 ואל בני ישראל תאמר. עוֹנְשִׁין עַל הָאַזְהָרוֹת:

2 מות יומת. בְּבֵית דִּין, וְאִם אֵין כֹּחַ בְּבֵית דִּין, עַם הָאָרֶץ מְסַיְּעִין אוֹתָן ספרא:

3 עם הארץ. עַם שֶׁבְּגִינוֹ נִבְרֵאת הָאָרֶץ, עַם שֶׁעֲתִידִין לִירַשׁ הָאָרֶץ עַל יְדֵי מִצְווֹת הַלָּלוּ שם:

1 מזרחי פתח ↗

עונשין על האזהרות. שכל אלה האמורים בפרשה הזאת כלם נאמרו בפרשת אחרי מות וכפלם כאן להזכיר עונשן מפני שבפרשת אחרי מות לא הזכיר רק האזהרות שלהן:

2 מזרחי פתח ↗

מות יומת בבית דין ואם אין כח לבית דין עם הארץ מסייעין אותן. בתורת כהנים דאס"ד שעם הארץ ירגמוהו הוא פירושו של מות יומת למה לי מות יומת לישתוק קרא מיניה ולכתוב אשר יתן מזרעו למולך ע"ה ירגמוהו באבן:

2 גור אריה פתח ↗

מות יומת בבית דין. לא בא לפרש ד"מות יומת" הוא בבית דין, דודאי בבית דין הוא, אלא בא לתרץ כפל הלשון "מות יומת עם הארץ ירגמו אותו" כ"ה ברא"ם:

3 מזרחי פתח ↗

עם הארץ שבגינן נבראת הארץ שעתידין לירש את הארץ על ידי המצות הללו. בתורת כהנים דאם לא כן הארץ למה לי:

3 רש"י על בראשית פתח ↗

בראשית ברא אֵין הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמֵר אֶלָּא דָּרְשֵׁנִי, כְּמוֹ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה שֶׁנִקְרֵאת רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ משלי ח', וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִקְרְאוּ רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ ירמיה ב'; וְאִם בָּאתָ לְפָרְשׁוֹ כִּפְשׁוּטוֹ, כָּךְ פָּרְשֵׁהוּ בְּרֵאשִׁית בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וְלֹא בָא הַמִּקְרָא לְהוֹרוֹת סֵדֶר הַבְּרִיאָה לוֹמַר שֶׁאֵלּוּ קָדְמוּ, שֶׁאִם בָּא לְהוֹרוֹת כָּךְ, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב בָּרִאשׁוֹנָה בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ' שֶׁאֵין לְךָ רֵאשִׁית בַּמִּקְרָא שֶׁאֵינוֹ דָבוּק לַתֵּבָה שֶׁלְּאַחֲרָיו, כְּמוֹ בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִים שׁם כ"ז, רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בראשית י', רֵאשִׁית דְּגָנְךָ דברים י"ח, ד', – אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וְגוֹ', כְּמוֹ בְּרֵאשִׁית בְּרֹא; וְדוֹמֶה לוֹ תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ הושע א', כְּלוֹמַר תְּחִלַת דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה בְּהוֹשֵׁעַ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל הוֹשֵׁעַ וְגוֹ'. וְאִ"תֹּ לְהוֹרוֹת בָּא שֶׁאֵלּוּ תְּחִלָּה נִבְרְאוּ, וּפֵרוּשׁוֹ בְּרֵאשִׁית הַכֹּל בָּרָא אֵלוּ – וְֵישׁ לְךָ מִקְרָאוֹת שֶׁמְּקַצְּרִים לְשׁוֹנָם וּמְמַעֲטִים תֵּבָה אַחַת, כְּמוֹ כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי איוב ג', וְלֹא פֵּרֵשׁ מִי הַסּוֹגֵר וּכְמוֹ יִשָּׂא אֶת חֵיל דַּמֶּשֶׂק ישעיהו ח', וְלֹא פֵּרֵשׁ מִי יִשָּׂאֶנּוּ; וּכְמוֹ אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים עמוס ו', וְלֹא פֵּרֵשׁ אִם יַחֲרוֹשׁ אָדָם בַּבְּקָרִים, וּכְמוֹ מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית ישעיהו מ"ו, וְלֹא פֵּרֵשׁ מַגִּיד מֵרֵאשִׁית דָּבָר אַחֲרִית דָּבָר – אִ"כֵּ, תְּמַהּ עַל עַצְמְךָ, שֶׁהֲרֵי הַמַּיִם קָדְמוּ, שֶׁהֲרֵי כְתִיב וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְעַדַיִין לֹא גִלָּה הַמִּקְרָא, בְּרִיאַת הַמַּיִם מָתַי הָיְתָה, הָא לָמַדְתָּ, שֶׁקָּדְמוּ הַמַּיִם לָאָרֶץ, וְעוֹד, שֶׁהַשָּׁמַיִם מֵאֵשׁ וּמַיִם נִבְרְאוּ, עַל כָּרְחֲךָ לֹא לִמֵּד הַמִּקְרָא סֵדֶר הַמֻּקְדָמִים וְהַמְאֻחָרִים כְּלוּם:

3 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה עם הארץ, עם שבגינו נבראת הארץ. דבר אחר, עם שעתידין לירש את הארץ, על ידי מצות הללו. ע"כ. דומה שלפי שני הפירושים הכוונה לעם ישראל בכללו, הציבור, כנסת ישראל, וכפי שמתרגם אונקלוס: עמא בית ישראל. והנה בפסוק ד מפרש רש"י, במשתמע ולא במפורש, שהביטוי 'עם הארץ' מתייחס לסנהדרין - קטנה או גדולה - והרי זה תמוה. פ' אחרי־מות קדושים תשמ"ח

« רש"י על ויקרא י״ט:ל״ו רש"י על ויקרא כ׳:ג׳ »