רש"י על קידושין פ״א א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור קידושין פ״א א:ב׳
2 אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בָּעִיר, אֲבָל בַּדֶּרֶךְ – עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁלֹשָׁה, שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ אֶחָד מֵהֶם לְהַשְׁתִּין, וְנִמְצָא אֶחָד מִתְיַיחֵד עִם הָעֶרְוָה. נֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: מוֹסְרִים לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יָבֹא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ. תְּרֵי וְאִיהוּ, הָא תְּלָתָא! הָתָם כִּי הֵיכִי דְּנִיהְווֹ עֲלֵיהּ סָהֲדִי.
פירוש רש"י על קידושין פ״א א:ב׳
2 לא שנו - דאמר אשה מתייחדת עם שני אנשים:
3 שמא יצטרך אחד לנקביו - ובעי להתרחק לצניעות:
4 דניהוו עליה סהדי - אם יבא עליה ויעידו לפני ב"ד ולא ימחו עליה מגילה: