רש"י על קידושין ז׳ ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ז׳ ע״ב:ג׳ רש"י על קידושין ז׳ ע״ב:ז׳ »

4 אִם תִּימְצֵי לוֹמַר מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ הוּא, ״חֶצְיֵיךְ בִּפְרוּטָה וְחֶצְיֵיךְ בִּפְרוּטָה״ מַהוּ? כֵּיוָן דְּאָמַר לַהּ בִּפְרוּטָה וּפְרוּטָה – פַּסְקַהּ לְמִילְּתֵיהּ, אוֹ דִילְמָא כֹּל בְּיוֹמֵיהּ מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ הוּא?

פירוש רש"י על קידושין ז׳ ב:ד׳

4 כיון דאמר בפרוטה פסקה - ולא היה תחילת דבורו אלא לחציה וטעה לומר שמקדשין לחצאין:

5 כל ביומיה - הואיל ובדעתיה לגומרו היום:

« רש"י על קידושין ז׳ ע״ב:ג׳ רש"י על קידושין ז׳ ע״ב:ז׳ »