רש"י על קידושין ע״ד ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ע״ד ע״ב:י״ב רש"י על קידושין ע״ד ע״ב:י״ד »

1 קידושין פתח ↗

אִי הָכִי מַאי רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר? הָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר גֵּר בְּמַמְזֶרֶת, הָנֵי מִילֵּי גֵּר דְּרָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל, אֲבָל גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי דְּאֵין רְאוּיִין לָבֹא בַּקָּהָל – לָא.

2 רשימות שיעורים על קידושין פתח ↗

וז"ל וגיורת ומשוחררת בחזקת זונה עכ"ל. מרש"י משמע דגיורת אסורה לכהן רק בגלל החזקה דהיא באמת נבעלה לגוי כשהיתה גויה. וכן משמע מרש"י לקמן עד: ד"ה הכי קאמר בדעת רשב"י. דהרי נחלקו התנאים לקמן עח. האם מי דנתגיירה פחותה מבת ג' אסורה או מותרת לכהן, וז"ל תניא רבי שמעון בן יוחי אומר גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשרה לכהונה, שנאמר וכל הטף בנשים החיו לכם והלא פינחס היה עמהם, ורבנן החיו לכם לעבדים ולשפחות עכ"ל. ורש"י עד: ד"ה הכי קאמר ביאר בדעת החכמים, וז"ל דכהן אסור בגיורת ואפי' פחותה מבת ג' שנים דלאו בת ביאה היא ואין שם משום חשש זנות דכתיב יחזקאל מד כי אם בתולות מזרע בית ישראל עכ"ל. ומדכתב רש"י בשיטת החכמים דגיורת אסורה אפי' בלי חשש זנות משמע דלשיטת רשב"י האיסור הוא רק מפני חזקת ביאה בפועל.4וכן עיין ברש"י יבמות סא. ד"ה אלא הגיורת והמשוחררת וז"ל דביאת עכו"ם ועבד פסלה עכ"ל.

13 אי הכי אמאי ר' יהודה אוסר - הני ודאי לא איקרי קהל דהא לא חזו לבא בקהל:

14 ה"ק - כלומר וכולה חד תנא הוא:

« רש"י על קידושין ע״ד ע״ב:י״ב רש"י על קידושין ע״ד ע״ב:י״ד »