רש"י על קידושין ע״א ב:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור קידושין ע״א ב:י״ד
14 לְתַחְתִּית בְּדִיגְלַת עַד הֵיכָא? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל: עַד אַפַּמֵיָיא תַּתָּאָה. תַּרְתֵּי אַפַּמֵיָיא הָוְיָין: חֲדָא עִילִּיתָא וַחֲדָא תַּתַּיְיתָא, חֲדָא כְּשֵׁירָה וַחֲדָא פְּסוּלָה, וּבֵין חֲדָא לַחֲדָא פַּרְסָה, וְקָא קָפְדִי אַהֲדָדֵי וַאֲפִילּוּ נוּרָא לָא מוֹשְׁלִי אַהֲדָדֵי. וְסִימָנָיךְ דִּפְסוּלְתָּא הָא דְּמִישְׁתַּעֲיָא מֵישָׁנִית.
פירוש רש"י על קידושין ע״א ב:י״ד
14 לתחתית בדיגלת עד היכן - לצפון ועל שפת חדקל במזרחה של בבל עד היכן אורכה משוך לצפון:
15 תתאה - התחתונה לפי ששתים היו זו עליונה וזו תחתונה דרך משיכת הנהר ויחוס של בבל עד התחתונה ולא היא בכלל:
16 חדא כשירה - העליונה:
17 וחדא פסולה - התחתונה:
18 ואפי' נורא לא מושלי אהדדי - כדי שלא יהו רגילים אצלם שלא להתחתן בם:
19 דפסולתא הא דמשתעיא מישנית - וסימן זה יהא בידך שלא תטעה אי זו פסולה הך דמשתעי בלשון מישן שהיא קרובה למישן ואמר לעיל מישן מיתה: