רש"י על קידושין ס״א א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין ס״א ע״א:ב׳ רש"י על קידושין ס״א ע״א:ד׳ »

1 תורה תמימה על התורה פתח ↗

ואם משדה אחזתו. אין לי אלא שדה אחוזתו מאביו, שדה אחוזתו מאמו מניין, ת"ל יקדיש איש מכל מקום עגקיצור לשון הוא וצ"ל ת"ל אם משדה אחוזתו יקדיש איש. והכונה דלפי הלשון הפשוט הול"ל ואיש כי יקדיש את שדה אחוזתו, וכמש"כ פ' י"ד ואיש כי יקדיש את ביתו, ומדכתיב בלשון כזה ואם משדה אחוזתו וגו' משמע דאין זה ענין חלוק בפ"ע, אלא שרק נגד מ"ש מקודם שמקדיש בית אומר כאן שמקדיש שדה אחוזה דהיינו קרקע, וא"כ אין לשון אחוזה כאן אחוזת אבות אלא רק היפך ערך ותכונת בית, וא"כ לפי"ז ממילא אין חילוק בין אחוזת אב לאחוזת אם. ועיין בספר התוה"מ, ומש"כ לקמן בפ' י"ט אות ק"ד מרש"י קדושין ס"א א' וערכין כ"ה א' השייך לכאן. .תו"כ

2 קידושין פתח ↗

״שָׂדֶה״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים״, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהִקְדִּישׁ בָּעִנְיָן הַזֶּה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת, לֶתֶךְ וַחֲצִי לֶתֶךְ, סְאָה, תַּרְקַב, וַחֲצִי תַּרְקַב, וַאֲפִילּוּ רוֹבַע מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שָׂדֶה״ – מִכׇּל מָקוֹם!

3 קידושין פתח ↗

4 קידושין פתח ↗

3 שדה מה תלמוד לומר - והוה ליה למכתב ואם מאחוזתו יקדיש איש וגו' וכתב ואם משדה אחוזתו:

4 בענין הזה - כדי זרע חומר שעורים:

5 לתך - חצי כור:

6 תרקב - חצי סאה:

« רש"י על קידושין ס״א ע״א:ב׳ רש"י על קידושין ס״א ע״א:ד׳ »