רש"י על קידושין נ״ו ב:א׳

1 כשברח - המוכר שהדמים בידו:

2 ומתמהינן הא לא ברח קנסינן למוכר:

3 אלא חורא גנב - אלמלא חור שהעכבר מצניע גניבתו שם לא היה גונב: