רש"י על קידושין נ״ה ב:ג׳

3 ודילמא אשם הוא - וליכא למימר דנייתי נמי אשם דאין אשם בא נדבה:

4 ומשני אשם בן שתי שנים דאשם גזילות ומעילות ושפחה חרופה כתיב בהן איל והאי מתני' דאשתכח בן שנה וליכא לספוקי באשם:

5 ודילמא אשם נזיר או אשם מצורע - דכתיב בהו כבש: