רש"י על קידושין מ״ו א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור קידושין מ״ו א:ג׳
3 אֲמַר לְהוּ רַב: לָא תֵּיזְלוּ בָּתַר אִיפְּכָא. יָכֵול לְשַׁנּוֹיֵי לְכוּ: כְּגוֹן שֶׁפִּיתָּהּ שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִישׁוּת. פִּיתָּהּ שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִישׁוּת קְרָא בָּעֵי? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לוֹמַר שֶׁמְּשַׁלֵּם קְנָס כִּמְפוּתָּה.
פירוש רש"י על קידושין מ״ו א:ג׳
3 לא תיזלו בתר איפכא - דבר שאינו:
4 יכול לשנויי לכו - קרא בפיתוי שלא לשם קידושין משתעי:
5 קרא בעי - למימר דאביה יכול לעכב וכן היא ומהיכא תיתי לן לאוסרה בההיא בעילה למימר קידושין הן:
6 אמר ר"נ לומר שמשלם קנס כמפותה - קרא לאו לאשמועינן היתרא איצטריך אלא לאשמועינן דכי מעכבא איהי נמי משלם קנס כדין מפותה שתלה הכתוב קנסא במיאון האב הכי נמי תלי במיאון דידה: